קיצור עונת גידול באמצעות כמות מים מופחתת ועומד צמחים גבוה.
התאמת הצמחים לקטיף ממוכן ללא שילוך העשוי להתאים לחקלאות אורגנית.
חסכון בתשומות חקלאיות: הדברה ומים.
הימנעות ממזיקי סוף עונת גידול (לא תמיד קיימים אמצעים יעילים להדברה בחקלאות האורגנית).
בשנים האחרונות העמדו לרשות מגדלי הכותנה זני פימה חדשים של "זרעי ישראל". תגובת זנים אלה לכמויות מים מופחתות ולמשטרי השקיה שונים נבחנה בנגב בשנים 2001 ו – 2002 (4,5,6) . בעונת 2003 בחנו את הזן 008 לאחר שבשנים הקודמות הראו התוצאות כי יש לו עדיפות איכותית על הזנים הקודמים, וכי היבול שהתקבל במנות מים מופחתות בתחילת העונה לא נפגע.
בעבודה הנוכחית ניסינו לבדוק האם יש מתאם בין עובי גבעול צמחי כותנה לגובה הצמחים בתקופת הגידול הוגטטיבי הנמרץ בתחילת העונה. באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום אפשר לקבל חיוויים רצופים של עובי גבעול הכותנה ולהשוותו עם קצב הצימוח הנמדד באופן ידני.
הגישה המקובלת בחקלאות היא להגיע ליבולים גבוהים בעיקר באמצעות דישון אופטימלי, חומרי צמיחה והשמדת פגעים: מזיקים, מחלות ועשבים. תוך כך מזדהמים מקורות מים עיליים ותת קרקעיים בין היתר מעודפי דשנים (Myers and Stolton, 1999) . החקלאות האורגנית שואפת לקיים "חקלאות בת קיימא", המבוססת על מימשק שאינו פוגע בכושר הנשיאה של הסביבה, כמטרת על. החקלאי האורגני משתדל ככל יכולתו לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה, כשאחד המרכיבים המרכזיים הוא המנעות משימוש בדשנים סינתטיים כשהם מוחלפים בקומפוסט וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב, 1996).
התכשירים "פרפ" ו"קוויק" נקלטים ברקמות צמחיות פעילות בצמח וגורמים לשחרור איטי של גז אתילן. בהשפעת האתילן ההבשלה מזורזת וכן קצב פתיחת ההלקטים. בנוסף לכך, שחרור האתילן מביא לנשירה של אברי פרי צעירים, בני פחות משבועיים, שתרומתם ליבול אפסית, ולאיכות אפילו שלילית, בשל שיעור הסיבים הקצרים. כמו כן, הטפול בתכשירים אלה משפר השלוך, ע"י עידוד נשירה של עלים מבוגרים, ובכך סביבת הצמח אוורירית יותר ובהמשך, משתפרת החדירה של תכשירי השלוך (בן-פורת 91'). מאידך, יישום מוקדם מדי של תכשירים אלה עלול לגרום לנזק ליבול ולאיכותו
התכשיר סטרפטיז הוא תואם, (me-too), של דרופ-אולטרה. זו השנה השנייה שהוא נבדק בניסויים בארץ. השנה נבדקו שתי פורמולציות של סטרפטיז, EC ו-SC, בהשוואה לדרופ-אולטרה SC.
הניסויים בוצעו במרסס משקי, והיתה גם תצפית אווירית.
תוצאות השילוך של שתי הפורמולציות של הסטרפטיז היו דומות לאלו של הדרופ-אולטרה.
בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא ע"י מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע יולי או פוטנציאל המים בעלה בשעות הצוהריים במשך כל תקופת ההשקיה ובמיוחד לקראת סוף ההשקיה. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אולם האפשרות הסבירה למחשב שיטות אלו ולהפעילם ללא מגע אדם קשים או במקרה של תא לחץ בלתי אפשריים. לכן, האפשרות הסבירה היא ע"י בקרה של אברי צמח אחרים הנמצאים בקשר טוב עם אמצעי הבקרה המקובלים והניתנים למדידה רציפה במחיר סביר, כמו השינוי בקוטר הגבעול או השינוי בעובי העלה. מטרה: בחינת מודל בקרת ההשקיה באמצעות שינוי קוטר הגבעול
זן המכלוא הבין מיני "אקלפי" (אקלה + פימה) משלב יתרונות של שני הוריו. בעל כושר הנבה גבוה גם בהשקיה מצומצמת, איכות סיבים משופרת בהשוואה לזני האקלה, בכירות וחסינות למחלות.
מתצפיות שהתבצעו בעבר באזור בזני מכלוא בכלל וב"אקלפי" בפרט הצטיירה תמונה של הענות רבה של הצמחים למנות מים מוגדלות, שהתבטאה בצמחים מפותחים וגבוהי קומה, קשים לקטיף ויבול סיבים שקיבל הערכות טיב ירודות.
מטרת העבודה למצוא את השפעת מנת המים הניתנת לזן זה על בכירות, כמות ואיכות יבול הכותן, על מנת להפיק ממנו את התרומה המרבית למגדל
לעובי הגבעול מתאם טוב עם פוטנציאל המים בעלה והנושא נבדק עוד בשנות השבעים . נראה כי המכשור המסורבל וחוסר היכולת להעביר את המדידות בזמן אמת למחשב מנע את את יישום הידע במעשה החקלאי היום יומי. בארץ נעשו מספר עבודות בהן נמצא גם כן מתאמם דומה. בעבודה הנוכחית ניסינו לבדוק האם יש מתאם בין עובי גבעול צמחי כותנה לגובה הצמחים בתקופת הגידול הוגטטיבי הנמרץ בתחילת העונה. באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום אפשר לקבל חיוויים רצופים של עובי גבעול הכותנה ולהשוותו עם קצב הצימוח הנמדד באופן ידני.
העבודה בחנה את צרכי ההשקיה של כותנת המכלוא תוך התבססות על הידוע בנושא זה מנסיונות שבוצעו לאחרונה. נסוי ההשקיה כלל 3 משטרי השקיה במנות מיים שונות :230 ,305, 460 מ"ק/ד' ,
ו- 2 זני מכלוא - ACALPI ו-81-2 - מול זן בקורת- סיבאון .
