מטרת הנסוי היתה לבחון את ההשפעה של שילוך מוקדם, באחוז הלקטים פתוחים נמוך מהמקובל, על היבול ואיכותו, כשהמגמה היא להגיע להקדמת השילוך והקדמת הקטיף. מאחר שלאחר הקטיף הראשון, המוקדם, ירדו גשמים מרובים שהביאו לנפילה של כותן לקרקע, לדחיית הקטיף הרבה מעבר למתוכנן ולפגיעה בטיב הסיבים, לא ניתן היה להשיג את מטרת הנסוי הראשונית. לכן הפך הנסוי לבדיקת השפעת הגשם על מצב גלילי הכותן הקטוף ועל היבול ואיכותו. נמצא מתאם גבוה בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים שבין הלקט סדוק עליון למפרק אחרון "בר קטיף". לחות הגלילים שנקטפו לאחר הגשם היתה גבוהה יותר, במובהק.
מימשק גידול הכותנה בפועל הינו תולדה של נסויי שדה וניסיון שנצבר אצל חוקרים, מדריכים, אנשי חברות מסחריות ואצל החקלאים, שלהם תרומה גדולה מאוד לנושא. במרבית המשקים, מושקע מאמץ גדול ברישום מידע על כלל הפעילויות שבוצעו בחלקות הגידול השונות. חומר זה, מוצג בדרך כלל כממוצעים בסיכום המקצועי של הענף. אולם באמצעות ניתוח הממוצעים בלבד לא ניתן להפיק את מלוא המידע הטמון בנתונים הללו. בכלכלה, ברפואה, ומן הסתם גם במחקרים אקדמיים אחרים, נעשה שימוש בשיטות של ניתוח נתונים שנאספים ממקורות שונים, כדי להגיע למסקנות מקצועיות.
בנסוי נבחנו 3 זני פימה: "גוליית 4 ", " גוליית 7 " ו"גוליית 9 " , ב 3 טפולי השקייה, שהתמקדו בתקופה שמתחילת הפריחה ועד גמר ההשקייה. טפול ההשקייה המתון הושקה על פי הקריטריונים המקובלים כיום והטפולים האחרים הושקו בכמות מים גבוהה ונמוכה ביחס לטפול המתון. נמצא יתרון יבול, לא מובהק, של כ 4 אחוז לזן "גוליית 9 " בהשוואה לזן "גוליית 4 ". גובה הצמח המירבי לא היה שונה בין הזנים שנבחנו. חוזק הסיב בזן "גוליית 9 " גבוה במובהק בהשוואה לאחרים. לטפולי ההשקייה היתה השפעה מובהקת על גובה הצמחים, והיבול. מנת מים גבוהה יותר יצרה צמח גדול יותר ויבול רב יותר. ככל שמנת המים עלתה הואט קצב פתיחת ההלקטים.
חוזק של סיבי המכלואים פימה-אקלה, הגדלים בהיקף של עשרות אלפי דונמים בישראל, נמוך בהשוואה לחוזקם בחוץ לארץ. החוזק הנמוך פוגע בביקוש לסיבים אלה ולוחץ את מחירם כלפי מטה. מהספרות עולה שהזן הוא הגורם הדומיננטי בקביעת חוזק הסיב והוא מסביר 80 אחוז מהשונות של פרמטר זה. יחד עם זאת לגורמי סביבה ומימשק כמו דישון והשקייה מתאימים, השפעה על אורך הסיב וחוזקו. מנתוח קובץ נתוני גידול מ 2013 עולה שניתן להסביר חלק משמעותי מאוד של השונות בחוזק הסיב על ידי הערכים של רמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בפריחה. חוזק הסיב עולה ככל שרמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בתחילת הפריחה גבוהים יותר.
רווחיות גידול המכלואים פחתה בשנתיים האחרונות, עקב הגדלת פער המחירים בין סיבי הפימה לסיבי המכלוא. ולכן בשנת 2015 לא גודל בגליל העליון דונם אחד של זני מכלוא. סיבי כותנת המכלוא קצרים יותר מאשר סיבי הפימה וחזקים פחות ובכך נעשים פחות אטרקטיביים בפלח השוק אליו מכוונת הכותנה הישראלית בחו"ל.
על פי מחקרים רבים שבחנו גורמים משפיעים על חוזק הסיבים (1,2,3) נמצא שלאשלגן יש תפקיד חשוב בהובלת מוטמעים לסיבים ולהתארכותם, בזכות השפעתו על הטורגור בסיב. מטרת הניסוי היא לבחון את השפעת ריסוסי עלווה בחנקת אשלגן על חוזק הסיבים בשלושה מכלואים, שחברת הזרע בחרה לקדם.
מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות. דרגת האיכות כפי שנקבעת במיון הידני וב- HVI מתבססת על צבע הסיבים ומידת הלכלוך בהם. צבע הסיבים נקבע על פי תכונות הזן, אך לתנאי הסביבה השפעה גדולה עליו.
מטרת העבודה- לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.
תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק.
במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים).
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה. זני מכלוא בין מיני וזני אקלה לא נבחנו השנה. במבחן זני הפימה השתתפו 11 קווים: 6 קווים שנה ראשונה, 2 קווים שנה שניה, 3 קווים שנה שלישית, ונוסף הזן המסחרי גולית 4 (GL-4) כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה של חב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה של השנה שעברה יצאו 5 קווים: 2 מסדרת UPY ו 3 מסדרת - UPP . נוספו 6 קווים: 2 מכ"א מהסדרות UPY ו- UPP, ו-2 חדשים: גולית 11 וגולית 12.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
