תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק.
בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא באמצעות מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע חודש יולי. מחודש יולי ואילך בקרת ההשקיה מתבצעת על-פי מדידות של פוטנציאל מים בעלה בשעות הצהריים באמצעות תא-לחץ. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אפיון מצב המים בשדה כולו נעשה באמצעות מדידה של מספר עלים והשדה כולו מושקה על-פי מדידות אלו. בשיטה זו לא נלקחת בחשבון השונות הקיימת בשדה וניתן לשער כי ערך פוטנציאל המים של העלים הנדגמים איננו מאפיין בצורה ראויה את מצב השדה כולו.
בהתאם לניסויי השקיה שנערכו בעבר בגליל המערבי מאופיינת צריכת המים בכותנה בעקומת אופטימום ברורה המאפשרת הפחתה משמעותית בכמות המים הניתנת לכותנה מבלי שהיבול יפגע כמותית תוך חיסכון בתשומות נוספות ושיפור איכות הסיבים, יתר על כן מתן עודפי מים (בהתאם למבחן התוצאה) יגרום לפגיעה ביבול הן כמותית והן איכותית. כמו כן ידוע שלזנים שונים יכול להיות עקום אופטימום שונה.
כניסתם של זני כותנה חדשים מצריכה אותנו לבדוק את אופן תגובתם למים בהשוואה לזנים המקובלים.
מטרת הנסוי היתה בחינת 5 זני מכלוא מול זן אקלה מקובל הסיב-און . הנסוי נועד לתעד את הפערים בהתפתחות הצמח במהלך העונה , לעקוב אחר ההבכרה ולבחון את היבול ואיכות הסיבים .
טפוח זני פימה חדשים דינמי מאוד ואנו עדים להופעה מהירה של זנים בעלי תכונות מעניינות אותן יש ללמוד ולזהות באופן איכותי וכמותי כדי שניתן יהיה לשלבם נכונה בשדות הפימה .
עבודה זו עוסקת בלמוד ההשפעה של משטרי השקייה שונים במהלך חודש יולי על זני פימה חדשים .
קיצור עונת גידול באמצעות כמות מים מופחתת ועומד צמחים גבוה.
התאמת הצמחים לקטיף ממוכן ללא שילוך העשוי להתאים לחקלאות אורגנית.
חסכון בתשומות חקלאיות: הדברה ומים.
הימנעות ממזיקי סוף עונת גידול (לא תמיד קיימים אמצעים יעילים להדברה בחקלאות האורגנית).
