שיווק כותנה ישראלית

ייצור הכותנה הישראלית הגיע במחצית שנות השמונים לשיא של כ-100,000 טונות סיבים, וכ-150,000 טונות גרעינים. בשנים האחרונות התייצב הייצור סביב כ-20,000 טונות סיבים וכ-30,000 טונות גרעינים.

בארץ מגדלים שני סוגי זנים - פימה ואקלה. חלוקת שטחי המזרע וגודלם משתנים מדי שנה לפי החלטות המגדלים.

סיבי הכותנה הישראלית נמכרים, ברובם, באירופה ובמזרח הרחוק. מועצת הכותנה הצליחה להוזיל משמעותית את עלויות ההובלה למזרח הרחוק, ומהלך זה מאפשר הרחבת השיווק גם בארצות אלה.

הכותנה הישראלית מוגדרת ככותנה איכותית ומנוצלת על ידי מפעלי הטקסטיל לייצור חוטים איכותיים. אסטרטגיית השיווק של הכותנה הישראלית, זה עשרות שנים, היא למכור את סיבי הכותנה לחברות סחר אירופיות, שהקשרים המסחריים עמן נטוו עם הקמת המועצה. הקשר עם הלקוח הסופי נעשה באמצעות חברות סחר אלה, שהן מהידועות והגדולות בעולם. אסטרטגיה זו נבדקת שוב ושוב במשך כל השנים ומוכיחה את יעילותה בכל פעם מחדש. מסגרת שיווק זו מבטיחה את קבלת מלוא התמורה הכספית ובמחירים המרביים לאורך שנים, תוך כיבוד חוזי המכירה.

כותנת האקלה הישראלית מקבלת פרמיה בגלל איכות, אך בשל ירידת מחירים עולמית (בבורסה של ניו-יורק) חלה שחיקה במחירי כותנה זו. לעומת זאת, מחירי הפימה עלו בשנתיים האחרונות, כתוצאה ממחסור בכותנה ארוכת סיבים בשווקים העולמיים, והמגדלים הישראלים נהנים ממחירים אלה ומהמוניטין לו זוכה הפימה הישראלית ככותנה השייכת ל"ליגת האלופות".

ההחלטות על מכירת הכותנה הישראלית, מבחינת מחירים ומועדים, מתקבלות לאחר דיונים בוועדת שיווק. המועצה קשורה בהסכמי מחירים עם חברות הספנות להובלה ימית, תוך משא ומתן מתמיד לקבלת מחירים נמוכים להובלת התוצרת, שנשלחת כולה דרך הים.

בארץ נותרה רק מטוויה אחת, הצורכת כותנה ישראלית וכותנה מיובאת.

גרעיני הכותנה משווקים להאבסת בקר לחלב בשוק המקומי. מחיר המכירה לרפתות נקבע על-ידי הצמדות לסל המזונות, המשקף את הערך התזונתי של המוצרים השונים ביחס לערכו התזונתי של גרעין הכותנה.

בשנים האחרונות עולה הדרישה לגרעיני כותנה, לאחר שנלמד הערך התזונתי הגבוה שלהם. היצע הגרעינים בעולם, במחירים ובכמויות של השנים האחרונות, אינו מספק את מלוא הביקושים.